האבולוציה המדהימה של בננות טרופיות: מהמקורות הבלתי אכילים ועד לפלא הטרופי שאנו מכירים
בננות הן פלא שנמצא באזורים הטרופיים. אולי אנחנו משוחדים, אבל לדעתנו מדובר באחד מן הפירות הכי טעימים בעולם! אבל מה אם נאמר לכם שעד לפני שנים לא רבות, לא הייתם מעזים לאכול בננה? הן היו מלאות בגרגרים שחורים, עבות וגסות, לא מתוקות ולא מתאימות לאכילה.
זו באמת טרנספורמציה מדהימה כשמדובר בבננות. מפירות לא 'מזמינים', הן הפכו לאחד מהפירות הכי אהובים בעולם. המהפך של בננות לפירות שאנחנו מכירים היום הוא סיפור מורכב של אבולוציה, שהושפעה במידה רבה מהתערבות ומניפולציה אנושית.
בננות הן פלא טרופי
בננות הן פירות מרתקים שמקורם בצמחים עשבוניים. בגלל הדמיון החיצוני לעצי דקל, נוטים להתבלבל ביניהם – אך הן אינן קרובות משפחה.
לבננה יש קליפה מושלמת, מעוצבת בצורה שנוחה לידיים עם עשר אצבעות. לא צריך סכין כדי לקלף בננה. הן 'מדברות' בעד עצמן: צהוב = בשל, ירוק = לא מוכן, חום = לא לגעת!
אבל מה עושה את הבננה לפרי יוצא דופן? לפני שנסביר, בואו נדבר על שתי גישות לטבע:
- אבולוציה – כל מה שאנחנו מכירים עבר תהליכים אבולוציוניים. יש לנו עשר אצבעות כי אנחנו זקוקים להן כדי לשרוד, והאגודלים שלנו קצרים יותר כי אנחנו משתמשים בהם פחות.
- עיצוב חכם – מישהו תכנן הכל מראש. הבננות החלו באבולוציה, אך עברו גם תהליכי עיצוב מודעים.
לדוגמה, בננות קטנות בדרום מזרח אסיה:
בננות אינן פרי טבעי (?)
אבו, הקוף מאלאדין, משתוקק לגויאבה. אחרי שהוא אוכל אותה, הוא מעכל אותה ומוצא מקום פרטי בג'ונגל להוציא אותה. הגויאבה והגרגרים יוצאים מגופו, חודרים לאדמה, ויכולים להפוך לעץ חדש.
אבל בננות לא כאלה.
כפרי מושלם, אין להן את היתרונות של פירות אחרים. מבחינה אבולוציונית – הבננה טיפשה. היא לא מתרבה בטבע.
הבננה המודרנית נוצרה כאשר שני זנים קדומים, גדולים ומלאי גרגרים, נפגשו ויצרו את הגרסה הנוכחית. אך הגרסה הזו – נטולת גרגרים – לא מתרבה לבד. הדרך היחידה להתרבות היא לחתוך חלק מהצמח ולשתול אותו.
לכן, אם בני האדם יפסיקו לגדל בננות – הן ייכחדו. בדיוק כמו בפארק היורה, שם שוכפלו דינוזאורים נקביים בלבד כדי לשלוט בהתרבות.
הבננה הטרופית הראשונה
הסיפור מתחיל לפני כ-7,000 שנה. הבננות הראשונות היו שונות מאוד – קשות, מלאות גרגרים מרירים, בלתי אכילות. אבותינו השתמשו בפרחים ובשורשים של הבננה כמזון – אך לא בפרי.
קרדיט: Warut Roonguthai, Wikimedia Commons
הבננות הקדומות לא היו צהובות – אלא אדומות או ירוקות. הן בושלו לפני שנאכלו. אך בעזרת חוכמה אנושית והנדסה גנטית, הן הפכו למה שאנחנו מכירים היום: צהובות, מתוקות, נטולות גרגרים.
מסע הבננה הטרופית
בננות הופיעו בדרום מזרח אסיה ובדרום האוקיינוס השקט בין 8000–5000 לפנה"ס. רבות מהן הגיעו מפפואה ניו גינאה, ומשם התפשטו לפיליפינים ואז לכל דרום מזרח אסיה.
המילה "בננה" מגיעה מערבית – מהמילה "אצבע" (ﺇِﺻﺒَﻊ – iSba). רק במאה ה-14 החלו לסחור בבננות בין יבשות, ובמאה ה-15 הפורטוגזים הפיצו אותן בברזיל ובקריביים.
שתילת בננות קוונדיש:
העתיד של הבננות
הבננות של היום מגודלות ביותר מ־130 מדינות ומהוות מזון בסיסי למיליונים. הזן הפופולרי ביותר כיום הוא בננת קוונדיש – בננה מתוקה, עמידה אך לא פורייה.
מכיוון שכל הבננות זהות גנטית – אם אחת נדבקת במחלה, כולן בסיכון. עלינו להגן עליהן ולפתח דרכים לשמור עליהן גם בעתיד.
למרות הקשיים – אנו אופטימיים. הבננות כאן כדי להישאר.
החוויה שלנו עם בננות – Tropical Blocks
בהתחלה שקלנו ב־TROPICAL BLOCKS ליצור סבון מיוחד בניחוח בננה. לאחר שיחות עם מומחים הבנו: אמנם אנשים אוהבים את טעם הבננה, אך לא רוצים להריח כך לאורך כל היום.
אז הבננות יישארו במטבח, והסבונים – בטבע ובמקלחת. למידע נוסף בקרו ב־אתר שלנו.